שבחו של צדיק
שביבי הוד וקוים לדמותו של הצדיק המקובל חכם אברהם חי זיע"א בעמח"ס "מדור לדור"
(מאת מחבר הקונטרס "במחיצתו של צדיק")
לידתו של צדיק
חכם אברהם חי נולד בבגדאד, בירת עירק, ביום חג השבועות זמן מתן תורתנו בשנת תר"פ, לאביו רבי שאול ז"ל ולאמו מרת מסעודה ע"ה, וכאשר הוכנס בבריתו של אברהם אבינו ע"ה, נקרא שמו אברהם ע"ש סבו הצדיק מצד אמו.
משמים חוננו את הילד אברהם בנשמה גבוהה ואצילית, וכבר בקטנותו העיד עליו הצדיק המקובל רבי יהודה פתיה זצוק"ל, כי לגדולות נוצר...
עליה לארץ אבות - והקמת בית בישראל
רבנו עלה לארץ הקודש מעירק עם אמו וְאֶחָיו [אביו רבי שאול ז"ל נפטר בעירק] בסביבות שנת 1951, ובהיותו כבן שלושים ושש נשא לאשה בר"ח אדר א' את רעיתו הרבנית מרת פרחה בת צ'חלה למשפחת חורש, ואת משכנם קבעו בשכונת 'פרדס כץ' שבבני ברק.
"וידעת כי שלום אהלך"
שלום בית הוא התשתית והאבן היסוד של כל בית, חכם אברהם חי נהג לעורר את משחרי פניו, בגודל מעלת שלום בית, שכידוע הרבה גופי תורה תלויים בשלום וריעות שבין איש לאישתו.
הוא עצמו שימש מופת חותך בהנהגה זו, והיה זהיר ביותר במצוה זו, וקיים כפשוטו את דברי חכמינו 'אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו'.
פעם אחת סיפר רבנו בסידור שלום בית לבעל אחד, כי הכיר אברך שנשלח לחנות להחליף 3 פעמים את העגבניות ע"י אשתו ולא מחה בידה, שמעה זאת הרבנית ע"ה ואמרה לאותו אדם כי "אותה אשה זו אני"...
אוהב את הבריות ומקרבן לתורה
בטרם הופיע אורו של חכם אברהם חי וזרח בשכונת 'פרדס כץ', היה המקום מאכלס בקרבו אנשי דלא מעלי, ואף פושעים רבים איוו למושב להם בזה המקום, אך מעת שבא חכם אברהם חי להשתכן בשכונה, החל מקרב הוא את הרחוקים ומטפח ביד רחומה את הניצוץ שבקרבם, ומעניק לכל אחד ואחד - יהא זה אשר יהא - מנת חיבה יתרה.
וכך זכה רבנו, ובמשך ימי חייו קירב לבבות רבות לאבינו שבשמים, באהבה וברחמים גדולים כדרך הצדיקים האמיתיים.
למעלה מחמישים שנה, חי רבנו חכם אברהם חי בתוככי העיר בני ברק, מביתו הצנוע שבשכונת 'פרדס כץ' הטביע את חותמו היחודי על בתים רבים בשכונה, ופיזר אור יקרות אל תוך סמטאותיה, ועד היום כל אחד מזכיר שמו בסילודין ומתלהב - חכם אברהם חי, איזה צדיק היה! באמרי פיו הקדוש ביטל גזרות קשות ורעות, עזר בעצה ובתושיה, פזר נתן לאביונים, קרב רחוקים, והביא פדות וישע לאלו ששיועו לעזרה ולרחמים, וממש נתקיים בו, "ותגזור אומר ויקם לך" - צדיק גוזר והקב"ה מקיים.
שלט שליטה בלא מצרים בכל מכמני התורה
חכם אברהם חי היה גאון וקדוש חסיד ועניו, צנוע בכל עיניניו, והיה קשור לתורה בעבותות אהבה שאין דוגמתן, לילה יאיר כחשכה כאורה.
וזכה רבנו לכתרה של תורה באופן שהיה מן היחידים שבדור, ושלט שליטה בלא מצרים בכל מכמני התורה, בידיעה ברורה ומוחלטת בנגלה ובנסתר, עד שקשה מאוד לעלות על הכתב, אף לא חלק מגדולתו.
טמיר ונעלם
דרכו, דרך של הצנע לכת לכסות את קניני הנפש הנעלים, כדי להעלים את כל דרגותיו הרוחניות וידיעותיו הרבות בתורה, שנרכשו בעמל וביזע, התעטף בעטיפה של תמימות קיצונית ופשטות מרבית.
את כל מעשיו ועניניו הסתיר רבנו בקפדנות ובעיקביות רבה, עד שרוב ככל ימיו הצליח להעלים את עצמו מלהתפרסם כתלמיד חכם, על אף היותו תלמיד חכם גדול ומקובל מופלא מאין כמוהו.
בצרתם לו צר
עבודה גדולה היתה לו לרבנו כאשר עמד לבקש רחמים ולפעול ישועות להמחלים פניו, כאשר אמר פרקי תהלים לרצות פני עליון להעתיר בעד ההזכרות שהובאו לפניו היה עושה זאת בכל משאבי כוחו.
כאשר היו מגעים אליו אנשים ומתנים לפניו את צרת-ליבם עין בעין היה נראה איך שהוא מצטער בצרתם, ולעיתים קרובות היתה נשמעת מפיו אנחה השוברת חצי גופו של אדם, או דמעות חמות יורדות מעיניו, עד שעצם השתתפותו עמהם בצרתם הפרטית היה להם לחצי נחמה ולמשיבת נפש.
כשם שכך היה הדבר בעת צרה וצוקה, כמו כן היה הדבר בעתות ששון ושמחה, שהיה משתתף בשמחת זולתו כאילו היתה זאת שמחתו האישית, ונוספה לבעלי השמחה שמחה על שמחתם.
הנקודה הפנימית בחייו היתה מסירות נפש ואהבת ישראל... כל מירצו ועיתותיו - קודש היו להטיב עם הבריות, לעזור לנצרכים, לתמוך בחלכאים ונדכאים, לעודד ולאמץ ידים רפות ולכרות אוזן לכל מר נפש...
סיפורים רבים התרקמו מסביב לאישיותו, סיפורים על מעשים גדולים בהטיבו עם בני אדם ובגרימת נחת רוח לבריות. כל ימיו היה שקוע במחשבות כיצד להטיב עם הבריות, והיה משתדל לעזור לכל אדם במה שהיה ביכלתו ומעבר לזה...
תורת ה"בן איש חי"
ספר "בן איש חי" אשר חיבר ריש גלותא דבבל מרן הגה"ק רבנו יוסף חיים היה נר לרגליו, והיה בקי בכולו ממש בעל פה, כשהוא יודע את כל פסקי ההלכה של אותו גאון ואדיר על בוריים ממש.
כמו כן, היה לו לחכם אברהם חי קביעות בכל הספרים של רבנו יוסף חיים שהיו ממש לחם חוקו, ובם היה הוגה בחיבה בכל עת, חוזר ומשננם רבות, עד שהיה בקי גדול להפליא בכל חיבורי תורת ה"בן איש חי", בפשט ובקבלה, במקרא ובאגדות, במדרשים ובמשלים, בתורת האר"י ובדברי הרש"ש שר בית הזוהר, בש"ס, בספרי השו"ת ופסקי הלכות.
ומתוך שהגה בהם בקביעות כיון לקיים על פיהם את סדר חייו ופרטי הנהגותיו, ולא זז מדבריו של רבנו יוסף חיים זיע"א, בו היה קשור ודבוק כל חייו.
כ"כ נהג רבנו להפיץ מעינות הטוב של הצדיק רבנו יוסף חיים, על ידי חילוק ספריו לזיכוי הרבים.
ענוה
מעלות רבות ומיוחדות היו בו ברבנו זצ"ל, בבחינת רבות בנות עשו חיל אך את עלית על כולנה, מידת הענוה שהיתה לקנינו הגמור של רבנו היתה הגדולה שבמעלותיו.
בענין הענוה והשיפלות הגדולה שהיתה בו ברבנו, מספרים, שפעם אחת הלך רבנו לבקר מישהו ממשפחתו, כשהגיע למקום נקש בדלת והמתין, הפותח היה בן משפחה מדרגה שניה שלא הכירו, והיות וליד הדלת היה מונח ארגז ירקות גדול, שהשאיר שם הירקן קודם לכן והלך, היה סבור הלה, כי רבנו הוא הירקן, והכריז בקול גדול לבני הבית: "הירקן הגיע!..." ראה זאת רבנו, הרים בעצמו את הארגז בטוב לבו ובענוותנותו, נכנס לבית והניח את הירקות במקומם במטבח...
רוח הקודש
רבנו הצטיין בכל אותן מידות שמנו חכמים, המביאות לידי רוח הקודש, בפי אנשים, שהיו מקורבים אליו יש הרבה סיפורים נפלאים על גילויים של רוח הקודש, אגדות נפלאות מתהלכות כאן בארץ בפי רבים סביב אישיות זו הקורנת הוד של קדושה, כל אחד אוגר בקרבו דברים שראה בעיניו ממש או התרחשו אתו. רבנו היה מחונן בחוש מיוחד להכיר אדם, די היה לו להעיף מבט על העומד במחיצתו ומיד עמד על טיבו ומהותו, חכמתו ויראת ה' שבו, כשרונותיו ומידותיו. וכל אשר כתבנו בקונטרס "במחיצתו של צדיק" הם רק טיפה מהים הגדול של סיפורי הפלאים על רבנו ועל רוח הקודש שלו בגלוי...
רודף צדקה וחסד
הצדיקים דומים לבוראם, חכם אברהם חי כל כך דבק במידותיו של הקב"ה ונעשה דומה לו, מה הוא נותן, אף אתה נותן... אצל חכם אברהם חי לא היה זמן קצוב למעשי הצדקה והחסד, כל שעה כשרה היתה להטיב עם יהודי.
מי שהכיר את חכם אברהם חי, ראה את צניעותו ופשטותו המדהימה, כמו כן את בריחתו ממותרות כמו מאש, ביתו היה מרוהט בשיא הפשטות, ועם אותם רהיטים שליוו אותו עשרות בשנים, היה בעל צדקה גדול.
את רוב משכורתו החודשית היה מפזר לצדקה לטובת משפחות נזקקות, ישיבות וכוללים, ולמקרים הדורשים סיוע.
כאשר היה רבנו מקבל כספים לפדיון נפש מאנשים הזקוקים לישועה, וכן כספי הצדקה שקיבל, הועיד אותם לתמיכה בעמלי תורה, למשפחות דלות אמצעים, לאלמנות ויתומים, ולמשפחות ברוכות ילדים שהוריהם נאבקו יום יום להביא טרף לביתם ולהשביע רעבון צאצאיהם, וכן לאלו המשחרים לפתחו שהכיר בהם הצדיק שהינם מעוטי יכולת.
חצות לילה
המאור הגדול בעבודת ה' - חצות לילה - אשרי מי שזוכה לעבודה רמה זו, אשר הפליג בזוהר הקדוש במעלות חצות לילה.
רבנו נהג לקום בכל לילה בחצות, לבכות על חורבן בית המקדש, על גלות השכינה, וגלותם של עם ישראל, ולאחר מכן היה עוסק בתורה הקדושה בשקדנות עצומה עד עלות השחר...
ידידו של רבנו, כ"ק אדמו"ר רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים מנדבורנה זיע"א, היה מפליג בשבחו של רבנו תמיד, והיה אומר לו: "שומע אני בלילות תפילותיך ודמעותיך על גלות השכינה וצרות הכלל".
לימוד זכות
בספר "פאר לישרים" מובא בשם רבי גדליה מלוניץ, שמשיח ילמד זכות על כל ישראל, אפילו על הרשעים ילמד זכות שהם צדיקים, ועל ידו תהיה הגאולה השלימה, הוא היה אומר: "צדיק קטן אוהב רשעים קטנים וצדיק גדול אוהב גם רשעים גדולים, אבל משיח יהיה אוהב ומלמד זכות אפילו על רשעים גמורים".
ענין זה ראינו אצל רבנו, תמיד ראה את היופי הרוחני שיש באדם הניצב לפניו יהיה מי שיהיה, שהרי אמרו חז"ל (ברכות נז) "רקנין שבך מלאים מצוות כרימון", ואין יהודי בעולם שאין בו מידה טובה, ובכל מקרה חיפש תמיד את המאור, את החיוב, הוא ראה בכל אחד את הטוב שבו, אהבתו לבריות היתה מפליאה בחמימותה, וזו בלטה בכל מעשיו ובכל דרכיו.
הכרת הטוב
רגש התודה שלו כלפי מי שגמלו פעם טוב היה מפליא, וזהירותו בשטח זה קשה לתארה, משהיה מישהו גומל עמו טובה כלשהי, היה רבנו אסיר תודה לו כל ימיו ובאופנים שונים היה מבטא את הכרת טובתו.
פעם בעת רצון, התבטא בפני מקורבו הרב אברהם אפרהימי הי"ו, וכממתיק סוד גילה את אוזנו ואמר, שכל מי שעשה לו טובה בין בחייו בין לאחר מותו, הוא ישתדל להכניסו למחיצתו בגן עדן.
יסוריו
חכם אברהם חי בימי חייו עבר הרבה מאוד, כל צעד ושעל שעבר בימי חייו היה מלווה בנסיונות והתמודדויות, שנאה מהסובבים, רדיפות בזיונות וגנבות, כאב היותם חשוכי ילדים ועוד...
חייו מלאים באירועים ומקרים, כגלי הים המתגברים ומסתערים...
וחכם אברהם חי בזכות אמונתו בה', החזיק מעמד בכל מה שעבר עליו... ועל ידי עבודת ה' זו עלה ונתעלה במדרגות נעלות ורמות והשיג קניינים רוחניים עצומים ונדירים!
ספרו "מדור לדור"
ליקוטים נפלאים יקרים מפנינים, מתוקים מדבש ונופת צופים, על התורה והמועדים, ועניינים שונים.
ובו הבטחה נדירה לדורות מבעל המחבר חכם אברהם חי זיע"א, אשר כתב ביד קודשו בזה הלשון:
"בס"ד
מדור לדור על התורה
הנני מוסר מודעה שהחלטתי להתפלל בלי נדר בכל יום על כל אלה שיעינו בספר ויגידו בשמי דברי תורה לאחרים, שיוושעו מכל צרה שצריכים ישועה בעולם הזה ובעולם הבא
ובכל בית אשר ימצא הספר מדור לדור יהיה קמיע לשמירה להצלחה ולרפואה,
וברכה מיוחדת לאותם תורמים אשר יסייעו להמשיך להדפיס כתבי הרב יהי חלקם בין מזכי הרבים.
בברכת התורה וברכתו של הרב
אברהם חי."
פטירתו
חכם אברהם חי עלה בסערה השמיימה בליל שישי - עת רצון של מולד הלבנה - בכ"ט מנחם-אב התשע"ו. ונטמן בעשב"ק בבית החיים בחלקת פוניבז' בבני ברק. ויהי רצון שנזכה גם אנו לדבוק במידותיו בפשטות בענוה ובשלווה ולהאיר פנים לכל אדם.
